שבוע לפני סוף בדיקת הנאותות המשקיע מתקשר. "מצאנו כמה דברים. אנחנו מוכנים להמשיך, אבל בשווי נמוך ב-20%." אתה כבר חודש וחצי לא מדבר עם אף משקיע אחר, כי חתמת על No-Shop. והכסף בבנק מספיק לעוד ארבעה חודשים.
מה זה סעיף No-Shop, למה משקיעים דורשים אותו, ואיך מנהלים עליו מו"מ כשנוף ההשקעות קריר
אחרי הרבה ריצות ומאמץ, סוף סוף משקיע נתן לך הסכם השקעה מקדמי (Term sheet). זהו. עכשיו אתה מרגיש שממש עוד קצת והכסף בבנק, ואתה יכול לחזור לניהול הסטארט-אפ שלך.
בטרמשיטים רבים אתה יכול להיתקל בסעיף מסוים שיכול להשפיע בצורה מהותית על כל תהליך המו"מ מול המשקיע.
אני מדבר על סעיף No-Shop.
הסעיף הזה קובע שאחרי שאתה חותם על הטרמשיט, אסור לך לפנות למשקיעים אחרים או לנהל איתם מו"מ על השקעה במשך תקופה מסוימת (לרוב 45 או 60 ימים).
ההיגיון של הסעיף הזה הוא לתת לצדדים זמן לנהל בשקט מו"מ על העסקה ועל ההסכמים המלאים (ולא רק על הנקודות שיש בטרמשיט), ובינתיים גם לעשות בדיקת נאותות של הסטארט-אפ ולבדוק האם יש בו בעיות מהותיות כלשהן שיכולות למנוע את עסקת ההשקעה.
משקיעים רבים גם יגידו שהם לא רוצים שתשתמש בטרמשיט שלהם כדי ללכת ולהשיג עסקה טובה יותר ממשקיע אחר. הרי טרמשיט מהווה סוג של הוכחת ייתכנות של סטארט-אפ, ואם משקיע אחד מוכן לסכן את כספו אז כנראה שיש פה משהו ואולי גם משקיעים אחרים ירצו להשקיע במקומו.
ומשקיע גם לא רוצה לבזבז זמן וכסף (הרי צריך עו"ד שיכין את הטרמשיט ושיעשה את חלקו בבדיקת הנאותות) כשאתה לא מתכוון בכלל לקבל ממנו השקעה וסתם משתמש בו כדי להשיג עסקה טובה יותר ממשקיע אחר.
הכל נשמע סביר והגיוני.
יש פה רק בעיה אחת מבחינתך – מרווח נשימה קצר
הרקע לבעיה הוא שיזמים רבים מדי מחפשים משקיע כשכבר אין להם ו/או לסטארט-אפ יותר מדי כסף או מרווח נשימה, ולכן חייבים לסגור את עסקת ההשקעה כמה שיותר מהר. לפעמים עושים את זה כי לקח יותר זמן מהמתוכנן עד שהגיעו לשלב או למדדים הדרושים כדי לקבל השקעה, ולפעמים כי היזמים היו בטוחים שיגייסו בקלות ובשווי גבוה מכל מיני סיבות.
בכל מקרה, התוצאה היא שהיזמים חייבים לגייס כסף כמה שיותר מהר, או שהסטארט-אפ ייסגר.
חוסר יכולת לגייס כסף בזמן זאת אחת הסיבות היותר נפוצות לכישלון של סטרטאפים (סיבה מס' 2 בתמונה שלמטה).
וכמובן שהדרך הכי טובה לקבל תנאי השקעה רצויים היא שיהיו מספר משקיעים שיריבו עליך.
פסק הזמן הארוך שסעיף ה-No Shop מחייב בכל הקשור לפנייה למשקיעים אחרים נותן למשקיע הרבה יותר מדי כוח במו"מ. הרי עכשיו אתה לא יכול להמשיך לחפש משקיעים למשך איזה חודש וחצי, ולכן המשקיע לא צריך להתחרות בינתיים באף אחד. ואילו ההוצאות שלך ושל הסטארט-אפ לא נעצרו, ואתה גם הוצאת כסף על כל תהליך המו"מ (הרי העו"ד שלך עבד כדי להסדיר את נושא בדיקת הנאותות ואולי גם התנהל מו"מ על הסכם ההשקעה המלא).
אז לא יהיה מצב שמשקיעים יריבו עליך (כי הרי אסור לך לדבר עם אף אחד אחר). ובינתיים מרווח הנשימה של הסטארט-אפ שלך התקצר בחודש וחצי.
ואז מגיע אותו רגע שכתבתי בתחילת המאמר.
בסוף התהליך המשקיע יכול לדרוש תנאים גרועים יותר עבורך מאלו שסוכם עליהם בטרמשיט, ואתה קרוב לוודאי תהיה חייב להסכים, כי כבר יש לך הרבה פחות זמן (אם בכלל). ואז או שאתה אומר למשקיע כן או שאתה מתחיל בתהליך דומה נוסף עם משקיע אחר כשאין לך שום ודאות שהמשקיע החדש כן ישים כסף לפני שייגמר מרווח הנשימה שלך.
עד כמה זה נפוץ
התנהגות זו של משקיעים פוחתת בשנים בהן נוף ההשקעות הוא מאוד לוהט, ולסטרטאפים יחסית קל יותר למצוא משקיע חלופי, ולכן בתקופות כאלה יזמים לא חתמו על טרמשיטים עם הסעיף הזה.
בתקופות שבהן קשה יותר לגייס, משקיעים מתעקשים על הסעיף הזה יותר.
אז מה אתה יכול לעשות כדי להרוויח מרווח נשימה?
- תבקש למחוק את הסעיף - להתעקש שסעיף No-Shop יימחק מהטרמשיט. הסעיף הזה חד משמעית לא מופיע בכל הטרמשיטים, ולא חייב להופיע גם בשלך.
- תקצר את תקופת ה-No-Shop - תבקש כי תקופת ה-No-Shop תתקצר משמעותית – למשל 14 ימים במקום 45. אם רוצים, אפשר לעשות מרתונים ולהספיק הרבה מאוד גם ב-14 ימים. רק תדאג שהעו"ד שלך ושל המשקיע יהיו פנויים לזה.
- תקופת ה-No-Shop תתחיל רק כשתתחיל בדיקת הנאותות - תבקש כי התקופה תתחיל רק אחרי שהיועצים של המשקיע יתחילו בפועל לבצע את בדיקת הנאותות ולא תהיה תקוע כשהטרמשיט החתום סתם שוכב אצל המשקיע. כך לפחות תימנע ממשקיעים שסתם מבזבזים את הזמן שלך ובאמת מוכנים להשקיע כסף כדי לקדם את תהליך ההשקעה.
- תקופת ה-No-Shop תסתיים אם המשקיע לא מתקדם עם בדיקת הנאותות - תבקש כי הגבלת ה-No-Shop תסתיים לפני תום התקופה אם המשקיע מפסיק את תהליך המו"מ ו/או את תהליך בדיקת הנאותות. כך לפחות גם המשקיע יהיה מעוניין להתקדם מהר.
הוצאות בזמן בדיקת הנאותות
- הגבלת החזר הוצאות למשקיע - במידה ובאופן חריג המשקיע מבקש שתכסה את ההוצאות שלו לגבי העסקה והמו"מ עליה (עו"ד, רו"ח, וכו'), ואתה מסכים לזה, תתעקש שההוצאות יהיו עד לרף מסוים ושתשלם אותן רק במידה ואכן הייתה עסקת השקעה לפי התנאים שבטרמשיט.
- החזר הוצאות בדיקת הנאותות שלך - תנסה לבקש כי במידה ואין עסקת השקעה בגלל סיבות לא ענייניות, המשקיע יכסה את ההוצאות שלך לגבי העסקה וניהול המו"מ. כך לפחות לא תפסיד כסף אם העסקה לא תצא לפועל בלי סיבה טובה.
כבר קיבלת טרמשיט עם סעיף No-Shop? קבע איתי שיחת ייעוץ קצרה לפני שאתה חותם — נעבור עליו ביחד ונראה מה אפשר לשפר.
גילוי נאות: מאמר זה מיועד להעשרת הידע ואינו מהווה ייעוץ משפטי. עמידה בדרישות החוק תלויה באופיין הספציפי של הפעילות והמערכות בחברתך.