תדמיין שגייסת מ-11 משקיעים שונים, כל אחד עם צ'ק קטן, ואף אחד מהם לא לוקח בעלות על העסקה. עכשיו אתה צריך לנהל מו"מ מול כולם בנפרד — ולקוות שהם לא ייעלמו באמצע.
בסיבוב השקעות סטנדרטי היזמים קובעים מראש את הסכום המינימלי שצריך לגייס לאותה מטרה - וגם את הסכום המקסימלי שמעבר לו כבר לא שווה למכור אחזקות בסטארט-אפ בשלב זה. לרוב 1-3 משקיעים מקצועיים משתתפים בסיבוב ההשקעה. אם יש מספר משקיעים, אחד מהם הוא משקיע מוביל שנותן את רוב הכסף וגם מנהל מו"מ בשם יתר המשקיעים או שיתר המשקיעים מתיישרים לפי התנאים של המשקיע המוביל.
כמובן שלפעמים ישנם סיבובי השקעה מרובי משתתפים (Party Round) ללא משקיע מוביל שעוזר לקבוע תנאים אחידים.
כשהולך טוב, והסטארט-אפ מוצא חן בעיני משקיעים רבים, לפעמים יזמים בוחרים להכניס מספר משקיעים קטנים (למשל חברים ומשפחה להם רוצים לתת הזדמנות להרוויח) ואולי גם מספר משקיעים מקצועיים (למשל כדי להראות בסיבוב ההשקעות הבא שמספר שמות ידועים השקיעו בסטארט-אפ).
כשלא הולך טוב, יזמים מגייסים כסף מכל מקור אפשרי, כי אין יותר מדי אפשרויות אחרות. זה אומר שמגייסים גם סכומים יחסית קטנים מבני משפחה, חברים, ומאנג'לים פחות ידועים, כי אלו האנשים היחידים שמוכנים להשקיע כסף.
בשני המקרים בהחלט ייתכן שיש עשרה משקיעים ואפילו יותר, כשאף אחד מהם לא משמש כמשקיע מוביל.
חסרונות
סיבוב השקעות מרובה משתתפים יכול להיות בעייתי עבור הסטארט-אפ, מהסיבות הבאות:
- תנהל מו"מ נפרד מול כל משקיע קטן. משקיע מוביל שם לפחות 20% מההשקעה, מרכז את הובלת העסקה מצד המשקיעים באותו סיבוב השקעה, מוביל את המו"מ מצד המשקיעים, ובהמשך הדרך אמור להיות גם יועץ טוב לסטארט-אפ.
כשאין משקיע מוביל בזמן סיבוב ההשקעה, היזמים צריכים לנהל מו"מ מול כל אחד מהמשקיעים שלהם בנפרד, ולנסות ולבנות עסקה עם המון צדדים שונים, על כל הבעייתיות שבכך.
זה רע לסטארט-אפ גם לאחר סיבוב ההשקעה, היות והמשקיע המוביל אמור להיות יועץ עסקי שיעזור לחברה לחשוב על האפשרויות השונות, לעזור לנהל מו"מ מול גורמים אחרים, לעזור במציאת משקיעים חדשים וכו'. כשאין משקיע מוביל, כל אחד מהמשקיעים מניח שמישהו אחר יטפל בזה, ודי קשה לגרום לאנשים לקחת על עצמם את התפקיד הזה.
- שמת לב שמשקיע ששם 20 אלף לא עונה לך בווטסאפ? אז בגלל זה. כל אחד מהמשקיעים שם סכום נמוך יחסית, ולכן לא כל-כך משנה לו מה קורה בחברה. זה נכון במיוחד לגבי משקיעים מקצועיים, שמושקעים במספר חברות וצריכים לחלק את זמנם בין כולן. כשמשקיע מקצועי השקיע סכום נמוך יחסית עבור אחוז נמוך מהחברה, מטבע הדברים הוא יעדיף להשקיע את זמנו ומרצו בחברות בהן השקיע סכומים גדולים יותר ומחזיק יותר אחוזים. ואז בעצם איבדת את כל היתרון של "כסף חכם".
- מי מבין משקיעים מקבל עדיפות בסיבוב ההשקעות הבא? חשוב להבין שמשקיע מקצועי מוכן לפעמים להשקיע סכום נמוך עבור מעט אחוזים, בתקווה שיוכל להשקיע יותר בסיבוב ההשקעות הבא במידה והסטארט-אפ יצליח. המשקיע המקצועי בעצם קונה לעצמו אופציה להשקיע בסיבוב הבא, ואז ירצה להשקיע סכום גדול עבור אחוז משמעותי בחברה.
עכשיו נניח שיש לך מספר משקיעים מקצועיים בחברה שקנו אופציה שכזו, וכולם רוצים להוביל את הסיבוב הבא. במי בוחרים? לא משנה מה תהיה הבחירה שלך, זה יוצר יריבות בין משקיעים קיימים, מה שבהחלט לא מועיל לחברה.
- איך זה שכל המתחרים שלך יודעים את כל הסודות שלך? ככל שיש יותר משקיעים בחברה, בעיקר משקיעים לא מקצועיים שאולי רוצים להתרברב בהשקעה שלהם, כך גדל הסיכוי שמידע סודי של החברה ידלוף החוצה.
- אף אחד לא רוצה להיות הטמבל שרשם צ'ק לחברה שכולם נטשו אותה. בסיבוב ההשקעות הבא חלק מהמשקיעים יכולים להחליט שלא להמשיך להשקיע, במיוחד במידה והסטארט-אפ התקדם פחות טוב מהצפוי. זה ישר יגרום למשקיעים הנותרים לחשוב האם כדאי להם להשקיע.
ככל שיש יותר משקיעים, כך גדל הסיכוי לתרחיש הזה.
- למה קשה לך כל כך להשיג פגישה עם משקיעים בסיבוב הבא? כשמשקיע בסיבוב הבא רואה חברה שאספה כסף ממספר רב מאוד של משקיעים, הוא ישאל את עצמו למה אף אחד לא היה מוכן לקחת את הסיכון ולשים את כל הכסף. בטח יש סיבה לכך שכולם השקיעו סכומים קטנים ומנסים להתחלק בסיכון. זה לא נראה טוב.
- אין אצלך "כסף חכם". אם משקיע מקצועי מוכן לקנות אחוז נמוך בחברה עבור השקעה יחסית קטנה, צריך לחשוב טוב על המניעים שלו. משקיע מקצועי משקיע לרוב בצורה אסטרטגית, ולהחזיק אחוזים נמוכים בהרבה חברות זאת לא הדרך לרווחיות (המטרה בכל השקעה היא לקנות לפחות 20% מהחברה). קרוב לוודאי שמשקיע כזה פשוט רוצה שם של חברה חמה בפורטפוליו שלו, או רוצה לעבוד עם משקיעים אחרים של החברה, או מחפש דרך זולה ללמוד על תחום העיסוק של הסטארט-אפ. "כסף חכם" זה לא. וגם אין לו שום סיבה לעזור לחברה יותר מדי, או לעזור כשהדברים לא יסתדרו כפי שהיזמים חזו.
- קושי באיתור משקיעים שמצטרפים ל-"כסף חכם". משקיע מוביל לרוב מכיר עוד מספר משקיעים קטנים, ומביא אותם לעסקה כשצריך. בהיעדר משקיע מוביל, הסטארט-אפ צריך למצוא לבד את כל המשקיעים.
- בזבוז זמן על איתור מלא משקיעים. איתור מספר רב של משקיעים קטנים לוקח הרבה יותר זמן מאשר איתור של 2-3 משקיעים גדולים.
- תשלם לעו"ד שלך הרבה יותר. ככל שיש יותר צדדים בעסקה, העלויות המשפטיות יהיו גבוהות יותר. יש יותר מסמכים ונדרש יותר זמן למו"מ ולשינויים של מסמכי ההשקעה. בנוסף, משקיעים מקצועיים רבים יתעקשו כי כל העלויות המשפטיות שלהם (או לכל הפחות בדיקת הנאותות) ייעשו על חשבון הסטארט-אפ.
יתרונות
מצד שני, יש גם מספר סיבות טובות לעשות סיבוב השקעות מרובה משתתפים:
- תשמור לעצמך יותר אחוזים ותגייס לפי שווי חברה יותר גבוה. כשאין משקיע מוביל, שווי החברה לצורכי השקעה נוטה להיות גבוה יותר מהמקובל בשוק, כי המשקיעים לא מסכמים ביניהם על שווי חברה. ולמשקיעים מקצועיים שקונים אופציה להשקיע בסיבוב הבא יש פחות רגישות למחיר בסיבוב הזה.
- השליטה נשארת אצלך יותר זמן. כשמוכרים לכל אחד אחוז נמוך בחברה, אין צורך לוותר על מקומות בדירקטוריון לטובת המשקיעים. וכך השליטה בחברה נשארת בידי היזמים לתקופה ארוכה יותר.
- ישראל זאת מדינה קטנה. כשיש מספר רב של משקיעים, פוטנציאלית יש לסטארט-אפ גישה לרשת קשרים הרבה יותר גדולה (כי כל אחד מהמשקיעים מכיר אנשים), וזה יכול לעזור בגיוס כסף, מציאת לקוחות, פתרון בעיות וכו'.
אז איך יודעים איזה צד גובר אצלך?
כשאתה מחליט איך לבנות את סיבוב ההשקעות של הסטארט-אפ, כדאי שתהיה מודע להשלכות האפשריות של הבחירה שלך. במקרים מסוימים השקעה מרובת משתתפים תתאים לך, ובמקרים אחרים לא. תפקידך כיזם לבחור בדרך המתאימה, בהתחשב ביתרונות וחסרונות, ובעיקר באפשרויות שיש לך.
ואם בכל זאת תחליט לבחור ב-Party Round, השקעה באמצעות הלוואה המירה יכולה לסייע לך להתמודד עם רוב החסרונות – כתבתי מאמר שיעזור לך להבין האם הלוואה המירה מתאימה לך.
מתלבט איך לבנות את סיבוב ההשקעות שלך ופוחד שזה יהרוס לך את סיבוב ההשקעות הבא? קבע איתי שיחת ייעוץ קצרה לפני שאתה סוגר עם משקיעים — ונבדוק ביחד אם Party Round מתאים למבנה הגיוס שלך, או שכדאי לך מסלול אחר.
גילוי נאות: מאמר זה מיועד להעשרת הידע ואינו מהווה ייעוץ משפטי. עמידה בדרישות החוק תלויה באופיין הספציפי של הפעילות והמערכות בחברתך.